מהי צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם, בעודו בחיים ובעל כשירות, קובע כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, הוא המסגרת הקובעת מהי צוואה כשרה, מי רשאי לערוך אותה ואילו צורות הצוואה מוכרות בישראל. עריכת צוואה תקפה חוסכת למשפחה אי-ודאות, מונעת מחלוקות בין יורשים ומבטיחה שהרכוש יחולק בהתאם לרצון עורך הצוואה, ולא לפי כללי הירושה על-פי דין.

מה קובע חוק הירושה לגבי צוואה

חוק הירושה מכיר בארבע צורות צוואה בלבד. כל צורה כפופה לדרישות פורמליות משלה, וסטייה מהן עלולה לפגוע בתוקף הצוואה כולה או בחלק ממנה. בית המשפט לענייני משפחה ורשם הירושה בוחנים תחילה האם הצוואה עומדת בדרישות הצורניות, ורק לאחר מכן פונים לבחינת כוונת המצווה. ארבע הצורות הן: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה (שכיב מרע).

צוואה בכתב יד

זוהי הצורה הפשוטה ביותר מבחינה טכנית, אך גם המחמירה ביותר מבחינת דרישותיה. הצוואה כולה, מהמילה הראשונה ועד האחרונה, חייבת להיכתב בכתב ידו של המצווה עצמו. לא ניתן להקליד אותה במחשב, לא ניתן שאדם אחר יכתוב אותה עבורו, ואפילו תיקון קטן שנעשה בכתב יד שאינו של המצווה עלול לפגוע בתוקפה. בנוסף לכתיבה בכתב יד, על הצוואה לשאת תאריך כתוב בכתב ידו של המצווה, ועליה להיות חתומה בכתב ידו. יתרון בולט של צורה זו הוא הפשטות והדיסקרטיות, ללא צורך בעדים או בגורם רשמי, אך דווקא בשל כך היא הצורה שבה מתגלים הכי הרבה פגמים צורניים בבתי המשפט.

צוואה בעדים

זו הצורה הנפוצה ביותר בפועל. הצוואה יכולה להיכתב בכתב יד, להיות מודפסת או מוקלדת, ובלבד שהיא חתומה בידי המצווה בפני שני עדים כשרים, אשר אישרו בחתימתם, על גבי אותו מסמך, כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים אינם צריכים לדעת את תוכן הצוואה, אך הם צריכים להיות נוכחים בעת החתימה ולוודא שהמצווה חתם מרצונו החופשי. חשוב לדעת שעד לצוואה, או בן זוגו, אינו יכול לרשת דבר מכוח אותה צוואה – הוראה שמזכה אותו נחשבת בטלה, גם אם שאר הצוואה תקפה.

צוואה בפני רשות

בצורה זו המצווה אומר את דבריו בעל-פה, או מוסר כתב צוואה, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, רשם בית משפט, נוטריון או חבר בית דין דתי, המוסמכים לפי החוק לקבל צוואות. בעל הרשות מתעד את דברי המצווה או קולט את הצוואה הכתובה, ולעיתים אף מקריא אותה בחזרה למצווה לשם אישור. הצורה הזו נחשבת בטוחה במיוחד, משום שגורם מוסמך ובלתי תלוי מוודא את זהות המצווה, את כשירותו ואת רצונו החופשי בעת עריכת הצוואה, מה שמקשה מאוד על ערעור עתידי מטעמי אי-כשירות או השפעה בלתי הוגנת.

צוואה בעל פה (שכיב מרע)

זוהי צורה חריגה, המיועדת למי שנמצא במצב של "שכיב מרע" – כלומר, חושש במפורש ובאופן ממשי כי הוא עומד למות בקרוב, בין מחמת מחלה ובין מנסיבות אחרות המסכנות את חייו. במקרה כזה, ניתן לומר דברי צוואה בעל-פה בפני שני עדים המבינים את שפתו. העדים חייבים לרשום את דברי המצווה בזיכרון דברים, לחתום עליו ולהפקידו אצל רשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי. צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים אם המצווה עודנו בחיים ונסיבות הסיכון חלפו – חוק הירושה רואה בה פתרון זמני וקיצוני בלבד, ולא תחליף לצוואה סדורה.

מי רשאי לערוך צוואה

כל אדם בגיר, מגיל 18 ומעלה, רשאי לערוך צוואה, ובלבד שהוא בעל כשירות שכלית להבין את משמעות מעשיו – את היקף רכושו, את זהות היורשים הפוטנציאליים ואת תוצאות חלוקת הרכוש כפי שהוא קובע אותה. קטין, וכן אדם שהוכרז פסול-דין, אינם יכולים לערוך צוואה כלל, גם אם נראה כי הם מבינים את תוכנה. כאשר מתעורר ספק לגבי כשירותו הנפשית של המצווה, למשל עקב מחלה, גיל מתקדם או טיפול תרופתי, מומלץ מאוד לתעד את מצבו בעת עריכת הצוואה – למשל באמצעות עריכה בפני רשות או בליווי חוות דעת רפואית – כדי לצמצם את הסיכון לערעור עתידי מטעם יורשים שנפגעו מהוראותיה.

מה ניתן להוריש ומה לא

באמצעות צוואה ניתן להוריש כמעט כל נכס שבבעלות המצווה: דירות ומקרקעין, חשבונות בנק, כספי חיסכון, ניירות ערך, זכויות בעסק, מיטלטלין ורכוש אישי. ניתן גם לקבוע הוראות מיוחדות, כגון מינוי מנהל עיזבון, קביעת תנאים לקבלת ירושה, או הותרת חלק מהרכוש לעמותה או למטרה ציבורית. עם זאת, ישנן מגבלות. זכויות שאינן ניתנות להעברה מכוח דין או הסכם, כגון זכויות מסוימות בקופות גמל או בביטוחי חיים שבהם כבר מונה מוטב באופן מחייב, אינן חלק מהעיזבון ואינן כפופות לצוואה. כמו כן, אין אפשרות "לנשל" יורש על-פי דין מכל ירושה באמצעות שתיקה בלבד – יש לקבוע זאת באופן מפורש בצוואה, ואף כך קיימות הגנות מסוימות, בעיקר במקרים של תלות כלכלית.

שינוי וביטול צוואה

צוואה אינה מסמך סופי וניתן לשנות אותה בכל עת כל עוד המצווה כשיר וחי. השינוי יכול להיעשות בשתי דרכים עיקריות: עריכת צוואה חדשה המבטלת את הקודמת במפורש, או ביטול הצוואה הקיימת מבלי לערוך צוואה חדשה, כך שהעיזבון יחולק לפי דין. חשוב להקפיד שצוואה חדשה תכלול הצהרה מפורשת המבטלת כל צוואה קודמת, כדי למנוע מצב שבו קיימות כמה צוואות סותרות וקשה לקבוע מהי הצוואה האחרונה והקובעת. השמדה פיזית של עותק הצוואה, כגון קריעתו, יכולה אף היא להיחשב ביטול, אך מומלץ תמיד לתעד כל שינוי בבירור ולא להסתמך על פעולות עמומות.

פגמים צורניים וכיצד מתייחסים אליהם בתי המשפט

חוק הירושה מבחין בין פגם מהותי, שעלול לבטל את הצוואה כולה, לבין פגם צורני קל שבית המשפט רשאי, בתנאים מסוימים, "לרפא" אם השתכנע כי הצוואה משקפת בבירור את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה. עם זאת, מדובר בסמכות שבית המשפט מפעיל בזהירות רבה, ולא בהנחת מוצא שכל פגם ניתן לתיקון. דוגמאות לפגמים שכיחים כוללות חתימת עד שאינו כשיר, חוסר בתאריך בצוואה בכתב יד, או ניסוח שמעורר ספק לגבי זהות הנהנים. ככל שהפגם נוגע לעצם קיומו של רצון חופשי ומודע – למשל חשש מהשפעה בלתי הוגנת, כפייה או תרמית – הנטייה השיפוטית תהיה מחמירה הרבה יותר, ולעיתים תוביל לפסילת הצוואה כולה.

למה כדאי ללוות את עריכת הצוואה בעורך דין

אף שניתן, מבחינה טכנית, לערוך צוואה בכתב יד ללא כל ליווי מקצועי, הניסיון מלמד כי דווקא צוואות "עצמאיות" הן המקור השכיח ביותר למחלוקות ירושה, ולעיתים אף לביטול הצוואה כליל בבית המשפט. עורך דין העוסק בדיני ירושה וצוואות מכיר את הדרישות הצורניות המדויקות, יודע לנסח הוראות בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ויכול להתאים את צורת הצוואה למצב האישי והמשפחתי המורכב – כגון נישואים שניים, ילדים מנישואים קודמים, שותפות עסקית או נכסים בחו"ל. ליווי מקצועי גם מפחית משמעותית את הסיכוי שהצוואה תיפסל בשל פגם טכני שניתן היה למנוע בקלות מלכתחילה.

טעויות נפוצות בעריכת צוואה עצמאית

אנשים רבים מנסים לחסוך בעלות ליווי משפטי ועורכים צוואה בעצמם, לרוב בכתב יד או מתוך תבנית שנמצאה באינטרנט. בפועל, זהו אחד המקורות השכיחים ביותר לסכסוכי ירושה. טעות נפוצה אחת היא ניסוח מעורפל של זהות הנהנים, למשל התייחסות ל"ילדיי" מבלי לפרט שמות, מה שעלול ליצור אי-בהירות כאשר יש ילדים מנישואים שונים או ילדים מאומצים. טעות נוספת היא הותרת נכס מסוים ליותר מיורש אחד מבלי לקבוע כיצד יחולק בפועל – האם ימכר ותמורתו תחולק, או שהיורשים יחזיקו בו במשותף.

טעות שלישית, נפוצה במיוחד, היא החתמת עד שהוא בעצמו נהנה מהצוואה או קרוב משפחה של נהנה. כאמור, הוראה המזכה עד או את בן זוגו בטלה, ולעיתים הדבר מתגלה רק שנים לאחר מכן, כאשר כבר קשה לתקן את המצב. טעות רביעית היא אי-עדכון הצוואה לאחר שינויים משמעותיים בחיים – נישואים, גירושים, לידת ילדים או רכישת נכסים חדשים – מה שעלול להשאיר צוואה שאינה משקפת עוד את רצונו האמיתי של המצווה. לבסוף, רבים נמנעים ממינוי מנהל עיזבון, מה שעלול להאריך ולסבך את הליך חלוקת הרכוש בפועל, בייחוד כאשר יש נכסים מורכבים או יורשים שאינם מסתדרים ביניהם.

צוואה הדדית בין בני זוג

בני זוג רבים בוחרים לערוך צוואות הדדיות – שתי צוואות נפרדות, לעיתים במסמך אחד, שבהן כל אחד מבני הזוג מוריש את רכושו לבן הזוג השני, ולאחר פטירת שניהם לילדים המשותפים. חוק הירושה מקנה לצוואות הדדיות הגנה מיוחדת: אם אחד מבני הזוג משנה או מבטל את צוואתו ההדדית, עליו להודיע על כך לבן הזוג השני בחייו, ואם השינוי נעשה לאחר פטירת בן הזוג הראשון, ייתכן שיהיה עליו לוותר על מה שקיבל מכוח הצוואה ההדדית. מנגנון זה נועד למנוע מצב שבו בן זוג שנותר בחיים משנה את הצוואה באופן שפוגע ברצון המקורי המשותף, לאחר שכבר קיבל את הרכוש מבן הזוג שנפטר.

מה קורה לאחר פטירת המצווה

בנוסף לצו קיום הצוואה עצמו, כדאי לדעת שכאשר אין צוואה כלל, העיזבון מחולק לפי כללי הירושה על-פי דין הקבועים בחוק – הסדר שעשוי להוביל לתוצאה שונה מאוד מכפי שהמנוח היה רוצה, נושא שמדגים מדוע עריכת צוואה מסודרת חשובה גם למי שהמצב המשפחתי שלו נראה פשוט לכאורה.

לאחר פטירת המצווה, הצוואה כשלעצמה עדיין אינה מספיקה כדי לממש את הזכויות הקבועות בה. יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה, המהווה את האסמכתא הרשמית לכך שהצוואה תקפה וכי היורשים הנקובים בה זכאים לממש את זכויותיהם – הליך שמפורט בהרחבה במאמר הנפרד שלנו על צו קיום צוואה. עד לקבלת הצו, אין ליורשים הכרה רשמית בזכויותיהם מול רשויות המקרקעין, הבנקים וגורמים אחרים.

משרדנו מלווה לקוחות בעריכת צוואות מותאמות אישית ובטיפול בכל ההיבטים המשפטיים של ירושה וצוואות. אם אתם שוקלים לערוך צוואה, לשנות צוואה קיימת או זקוקים לייעוץ בנושא, מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון 086515294.